השבוע שוחחתי עם בעלת עסק מצליחה. אחת כזו שמנהלת עובדים, קמפיינים, לקוחות, ולפעמים גם את העולם.
היא שיתפה אותי בהתלבטות שיווקית – שלוש הצעות, שלושה כיוונים, שלושה יועצים עם ביטחון עצמי גבוה.
היא יודעת שצריך לבחור.
אבל רגע… אולי יש עוד אפשרות שעדיין לא עלתה? אולי אם נמתין שבוע, תבוא הצעה מדויקת יותר? ואולי בכלל לא כדאי להפסיד את ההצעה הראשונה?
וזה, חברים, רגע קלאסי של FOBO – Fear of Better Option. הפחד להתחייב לאפשרות מסוימת מתוך חשש שתתברר כאופציה הפחות טובה.
הוא פוגש אותנו כל הזמן בעסק:
- כשאנחנו מתלבטים אם לצאת עם הקמפיין הזה או לחכות לגרסה "טובה יותר".
- כשאנחנו משווים בלי סוף הצעות, מחפשים את השם הכי נוצץ או המחיר הכי משתלם.
- או כשאנחנו פשוט לא בוחרים בכלל, כי "עוד רגע ייפתח משהו חדש".
ומהצד השני מחכה לנו FOMO – Fear of Missing Out. הפחד לפספס משהו שכולם עושים.
ראיתם? המתחרה כבר העלה סרטון לטיקטוק. ההיא בקבוצה כבר סגרה קמפיין עם אלף לידים. ויש גם וובינר השבוע שאם לא תבואו אליו, כנראה תישארו מאחור לנצח נצחים.
אז בואו נבין רגע את שלושת המושגים שמנהלים אותנו בלי שנשים לב:
FOMO – Fear of Missing Out
הגדרה:
פחד לפספס משהו חשוב, מרגש או משמעותי שהתרחש במקום אחר או אצל מישהו אחר.
FOMO מושרש בתחושה ש"משהו קורה שם בחוץ ואני לא חלק ממנו" – תופעה שמועצמת על ידי הרשתות החברתיות.
ההשלכות בעולם העסקי:
- צורך להיות "בכל מקום", מה שמוביל לפיזור אנרגיה.
- השוואה מתמדת למתחרים, שגם היא מייצרת עומס רגשי ומקצועי.
- קושי לבחור אסטרטגיה אחת ולהתמיד בה, כי תמיד נראה שאחרים עושים משהו שווה יותר.
מחקר מרכזי:
חוקר ההתנהגות ד"ר אנדרו פרזיבילסקי מאוניברסיטת אוקספורד ערך מחקר שמצא ש-FOMO קשור לרמות נמוכות של סיפוק בצרכים בסיסיים,
למצב רוח ירוד ולירידה בשביעות הרצון מהחיים. בנוסף, נמצא קשר חזק בין FOMO לשימוש מוגבר במדיה החברתית.
Przybylski et al., 2013 – ScienceDirect
FOBO – Fear of Better Option
הגדרה:
פחד להתחייב לאופציה מסוימת, מתוך חשש שתתברר כאופציה הפחות טובה.
בניגוד ל-FOMO שמתמקד באירועים שפספסנו, FOBO עוסק בהחלטות שעדיין לא קיבלנו – וזה משתק לא פחות.
FOBO גורם לנו:
- לדחות החלטות שוב ושוב.
- להיכנס ללופים של התלבטויות.
- לא להשיק מוצרים, לא לפרסם תוכן, לא לבחור שותפים – כי אולי… יש משהו עוד יותר טוב ממש מעבר לפינה.
מקור המונח:
פטריק מקגיניס, משקיע ואיש עסקים, טבע את המונחים FOMO ו-FOBO במאמר שפרסם בשנת 2004 בעיתון הסטודנטים של בית הספר למנהל עסקים בהרווארד. לדבריו, FOBO הוא "הדחיינות האסטרטגית של בני דור האינסוף – שמחכים לאופציה המושלמת".
Patrick McGinnis on FOBO – LinkedIn
JOMO – Joy of Missing Out
הגדרה:
תחושת שמחה ושלווה כשאדם בוחר להחמיץ – מתוך מודעות, דיוק, וחיבור פנימי.
לא מתוך בריחה, אלא מתוך נוכחות.
זו תגובה ישירה לעידן הרעש – ולפעמים, גם סוג של מרד שקט.
איך נראה JOMO בעולם העסקי?
- לדעת להגיד "לא" גם לדברים טובים – כדי לשמור מקום למה שנכון באמת.
- להתמקד באסטרטגיה אחת גם אם כולם סביבך עושים משהו אחר.
- לשים גבולות בריאים: לזמן, לאנרגיה, להחלטות.
JOMO זו עמדה מנטלית שמביאה איתה שלווה, וגם שיווק יותר מדויק.
הלקוחות מרגישים כשאנחנו פועלים מתוך עודף וחרדה – או מתוך בחירה.
מקורות והשראות:
המונח JOMO הופיע לראשונה בשנת 2012 בבלוג של היזם הדיגיטלי Anil Dash – כאנטיתזה לתחושת השחיקה מהמרדף אחר עדכונים תמידיים.
את הפופולריזציה הרחבה הביאה Christina Crook, בספרה The Joy of Missing Out שיצא ב-2014, בו היא מציעה פרשנות עדינה ומעשית לחיים מודעים יותר בעולם הדיגיטלי.
כל זה אולי נשמע קליל, אבל בפועל לגמרי זה מנהל אותנו
בעלי עסקים ומנהלים רבים שאני מלווה מגיעים לשלב שבו ההחלטות בעסק לא נלקחות מתוך כוונה – אלא מתוך פחד.
המרחב השיווקי שלהם הופך לזירת ריצוי.
האנרגיה נשחקת.
והכי גרוע? הם כבר לא בטוחים מה נכון להם.
בשלב הזה אני מציעה להם להכיר אופציה שלישית, רגועה, בריאה ומאוד לא טרנדית: JOMO – Joy of Missing Out.
איך עושים את המעבר מ-FOBO ל-JOMO?
- מגדירים קריטריונים לקבלת החלטות מראש.
מה חשוב לך באמת? ערכים, קהל יעד, תקציב, עומס אישי. תתפלאו, הרבה שאלות נפתרות כשעובדים עם מפת ערכים. - מצמצמים את האפשרויות מראש.
בחירה טובה לא נוצרת מעודף מידע, אלא ממיקוד. - שמים לב לאנרגיה.
האם ההצעה הזו משאירה אותי עם שקט? או עם עוד סיבוב בלונה פארק של הלבטים? - מאמצים את שיטת 80%.
אם זה מתאים לך ב-80% זה מספיק טוב כדי להתקדם. השאר יסתדר תוך כדי תנועה. - מתרגלים.
JOMO הוא לא קסם, הוא תרגול. ככל שמרשים לעצמנו לבחור – נולדת תחושת ביטחון חדשה.
ומה יוצא מזה?
ברגע שבעל עסק או מנהל לומד לשחרר את ה-FOBO וה-FOMO – משהו בשיווק שלו משתנה.
המסרים מתבהרים,
הלקוחות מרגישים את הדיוק.
והכי חשוב – יש יותר שקט. יותר בהירות.
ויותר מקום לרווחה נפשית אמיתית בתוך העשייה.
לסיום, שאלה אחת קטנה:
באיזה מהשלושה אתה מנהל את העסק שלך היום – FOMO, FOBO או JOMO?
וכדאי לזכור, שכל בחירה היא בחירה גם בעצמך.